אידוי קנביס רפואי (vaporization) הוא התהליך של חימום קנביס יבש לטמפרטורה הנמוכה מנקודת הבעירה שלו, 200 מעלות בקירוב. תהליך האידוי והשימוש במכשירי אידוי (vaporizer) אינם חדשים, אבל רק בעשור האחרון התחילו להכיר ביתרונות הבריאותיים של אידוי קנביס.
הסגולות הרפואיות של צמח הקנביס נידונו פעמים רבות. אידוי הקנביס מונע את כל הסיכונים הבריאותיים והבעיות הכרוכות בעישון חומרים מזיקים בפוטנציה (כמו קרצינוגנים או זפת), כל עוד הצמח מתחמם רק עד לרמה שהקנבניאונידים הנחשקים (שלרוב נמצאים בשרף של הצמח) משתחררים מבלי להצית את החומר או להרוס אותו.
בהתאם לכך השוק הוצף בכל מיני סוגים של מכשירי אידוי בהם מאיידים ניידים ושולחניים, עטי אידוי ועוד. מלבד ענייני נוחות, גודל ועיצוב, הוופורייזרים נבדלים ביניהם במקור החום ובשיטת החימום.
במאמר הזה נסקור את סוגי הוופורייזרים השונים, מקורות החום ושיטות החימום, ונציג את היתרונות והחסרונות שלהם מנקודת המבט של משתמשי קנביס רפואי.
סוגי מכשירי אידוי לקנביס רפואי (ופורייזרים)
עטי אידוי
עטי אידוי הם ופורייזרים קטנים הבנויים כמו עט או סיגריה אלקטרונית. המכשירים האלה הם דיסקרטיים, נוחים לשימוש וזולים הרבה יותר ממכשירי אידוי חזקים יותר, ניידים או נייחים. אבל יש לכך סיבה – עטי האידוי לרוב מעבירים חום באמצעות הובלה (בניגוד לשיטה המועדפת של הסעת חום), לכן המשתמש צריך להבין היטב איך להפעיל את המכשיר כדי לוודא שהקנביס אינו מתחמם יתר על המידה או אפילו נשרף.
ופורייזרים ניידים
הפופולריות של המאיידים הניידים הולכת וגדלה, וגם טכנולוגיית האידוי ממשיכה להתפתח ולהשתכלל. היתרון העיקרי של הוופורייזר מהסוג הזה הוא הנוחות והניידות. ופורייזר נייד הוא מעט גדול יותר מהעט ואפשר לקחת אותו לנסיעות ולכל מקום אחר. רוב הוופורייזרים הניידים הם נטענים, אבל יש כמה הפועלים על בוטאן או על להבה.
ופורייזרים נייחים או שולחניים
ופורייזר נייח (או שולחני) הוא מכשיר המיועד לשימוש ביתי ולרוב צריך לחבר אותו לחשמל. אמנם הם אינם ניידים, אבל מכיוון שהם משתמשים במקור חום קונבנציונלי איכות האידוי לרוב תהיה גבוהה יותר, וכן הם כוללים כל מיני פיצ'רים ייחודיים. לדוגמה, אפשר לחבר בלון לוופורייזר הנייח, ובחלק מהמכשירים אפשר גם ליצור סשנים של אידוי עבור כמה משתמשים, ולא רק למשתמש יחיד. רוב הוופורייזרים השולחניים מגיעים עם קערות גדולות יותר ומערכות חימום עוצמתיות המקלות על תהליך האידוי של הצמח.
שיטות השימוש בוופורייזרים
שימוש באמצעות צינור
האדים הנוצרים על ידי הוופורייזר מועברים מתא החימום אל המשתמש באמצעות מגוון שיטות. במכשירים המבוססים על הסעת חום, מאוורר או משאבה משמשים כדי לכוון את האוויר לכיוון הצמח דרך צינור או לתוך שק דמוי בלון. הצינורות עשויים מסיליקון ואורכם הוא כמטר. צד אחד של הצינור הוא הפייה, והצד השני הוא מחבר זכוכית המחזיק את העלים ומחליק מעל או לעבר אמצעי החימום. בחלק זה לרוב יש מסנן המוודא שאף טיפת חומר לא תימשך אל הצינור ותגיע אל הפה.
ופורייזר עם בלון
מכשירים אלו לרוב משתמשים בשקיות מהסוג המשמש לאפייה (ואפשר להשתמש בשקיות אפייה כתחליף זול). את השקית אפשר לחבר אל היחידה באמצעות שסתום המונע בריחה של האדים. כשהשק מנותק מהיחידה הפומית נכנסת אל תוך השסתום וכך אפשר להעביר את השק לרוחב החדר.
ישנם ופורייזרים המשתמשים בצינורות או ידיות מחומרים שונים (מעץ ועד זכוכית), ואחרים מצריכים לשאוף ישירות מהמכשיר. היתרון של המכשירים מהסוג האחרון הוא שהם מעבירים את האדים ישירות, בלי שהטעם ילך לאיבוד. מצד שני, משתמשים רבים מוצאים את האדים האלה חמים מדי או מרוכזים מדי. במקרים כאלה, אפשר להוסיף לוופורייזר צינור או ידית.
ופורייזרים בשאיפה ישירה
ופורייזרים בשאיפה ישירה הם הסוג הנפוץ ביותר של ופורייזרים ניידים או עטי אידוי. מכשירים אלו כוללים פיות המחוברות ישירות ליחידה ומאפשרים לאדים לנוע ישירות ממערכת החימום אל המשתמש. בחלק מהמכשירים יש צינור נשלף (לרוב עשוי זכוכית), ובאחרים הפייה מקובעת (כמו בעטים).
מקורות חימום במכשירי אידוי
הובלת חום
שיטה זו עובדת באמצעות חיבור ישיר של הצמח עם משטח חם, לרוב עשוי מתכת או מסננת, ומשתמשים בה בסיגריות אלקטרוניות, עטי אידוי ובמרבית הוופורייזרים הניידים. אחת הבעיות הנפוצות בוופורייזרים מסוג זה היא שהצמח נשרף בגלל פיזור חום לא נכון ומכיוון שקשה לווסת את הטמפרטורה.
הסעת חום
הסעת חום, לעומת זאת, פועלת על ידי העברה מדויקת של אוויר חם מעל הצמח המיובש, וכך מאדה את החומר בצורה אחידה ויעילה יותר. לכן, הסעת חום היא השיטה המועדפת עבור חולים המשתמשים בקנביס רפואי הרוצים להפיק את המיטב מאידוי התרופה. בדרך הזאת, הצמח אינו בא במגע עם הגורם המחמם אלא האוויר נדחס באמצעות מאוורר או דרך אינהלציה, אבל מעל הצמח ודרך המערכת.
חימום בקרינה
ופורייזרים הנשענים על חימום בקרינה משתמשים באנרגיית קרינה המפיקה חום באמצעות חשמל או מקור אור. הצמח סופג את אנרגיית הקרינה ומגביר את הטמפרטורה עד שהרכיבים מתאדים. ופורייזרים מסוג זה הם נדירים יותר, והם לרוב שווים לוופורייזרים המבוססים על הסעת חום מבחינת איכות האדים שהם מייצרים.
התאמת הוופורייזרים לסוגי הקנביס
אידוי קנביס יבש
ישנם ופרוייזרים המיועדים לחמם את ניצן הקנביס במצבו הנא. הקנביס (או צמח מרפא אחר) מיובש, נכתש ואז מוכנס אל העט או אל מכשיר האידוי המותאם לעלים יבשים. תא החימום במכשיר יחמם את העלים והם ישחררו אדים שאותם ניתן לשאוף. כדי להפיק את המיטב מהקנביס, מומלץ לטחון את החומר באמצעות מטחנת תבלינים כדי להגדיל את המשטח שהחום יכול להגיע אליו.
אידוי מיצויי קנביס
מיצויי קנביס כגון שעווה, שאטר ושמן הם תמציות מרוכזות של קנבינואידים וטרפנים הבאות בכל מיני דרגות סמיכות. מכיוון שהמוצרים האלה מכילים תערובת מרוכזת, היתרון הוא שאפשר לצרוך רק כמות קטנה כדי להשיג אותו אפקט המושג מצריכה של כמויות גדולות של חומר מרוכז פחות. כדי לאדות מיצויי קנביס יש להשתמש בעט אידוי הכולל את האפשרות הזאת. למעשה, כיום יצרני ופורייזרים רבים מציעים כלים מיוחדים (בתוספת מחיר) המאפשרים ליחידות חימום רגילות להתאים למיצויי קנביס.
היתרונות של אידוי קנביס בהשוואה לעישון
לפי מחקרים, הנקודה האידיאלית לאידוי קנביס היא כ-170 מעלות, אף על פי שהקנבינואידים מתחילים להתאדות כבר ב-140 מעלות. בטמפרטורה הזאת הקנבינואידים הפעילים הופכים לאדים ואפשר לשאוף אותם בקלות, בניגוד לעישון ג'וינט שיכול להגיע לטמפרטורה של אלף מעלות ומעלה.
כמות הרכיבים המשתחררת אמנם תלויה בחוזק החומר ובטמפרטורה, אבל באידוי קנביס אין משמעות לתוצרי הלוואי רעילים שנוצרים מעישון קנביס. המשמעות היא שבאידוי קנביס מקבלים שיעור גבוה יותר של קנבינואידים או טרפנואידים בהשוואה לעישון קנביס.
מכשירי אידוי רבים כוללים וסת טמפרטורה דיגיטלי שמאפשר להתאים את היחס של הרכיבים הפעילים. לעומת זאת, כשמדליקים ג'וינט, כל הקנבינואידים משתחררים בבת אחת, ובמקרים רבים הורסים את הקנבינואידים ואת הטרפנים שנותנים לקנביס טעם, ריח והשפעה.