קנביס רפואי האתר לבעלי רישיון קנביס רפואי Related Articles
מיקרודוזינג (microdosing או מיקרו-מינונים) הוא אחד הטרנדים החמים בעולם משני התודעה, הן בקרב צרכנים של חומרים פסיכדליים כגון LSD ופטריות הזיה, והן בתעשיית הקנביס הרפואי, והוא יכול לשנות את הדרך שבה צורכים קנביס למטרות רפואיות ואחרות.
מהו מיקרודוזינג של קנביס רפואי?
עבור צרכני פנאי של קנביס מקור המשיכה העיקרי הוא ה-THC, הרכיב הפסיכואקטיבי שבצמח. לעומתם, אלו שצורכים קנביס למטרות רפואיות לא רוצים בהכרח להתמסטל והם לרוב מבקשים הקלה במצבם הבריאותי. תאורטית, צרכני קנביס רפואי יצרכו את המינון הקטן האפשרי לטובת התוצאה התרפויטית הרצויה, עם או בלי THC. וכאן נכנס נושא המיקרודוזינג של קנביס רפואי.
המונח מיקרודוזינג מתאר צריכה של כמויות מינימליות של קנביס כדי להגיע לתוצאה הרצויה. עבור צרכן הקנביס הרפואי המשמעות המעשית יכולה להיות צריכה של כמויות קטנות לאורך היום כדי להביא להקלה בסימפטום מבלי לשנות את מצב התודעה. אחרים, שאינם סובלים מסימפטומים מסוימים, יכולים לצרוך כמויות קטנות כדי לשפר את הרגשתם הכללית, להפחית חרדה, לשפר את יכולות הריכוז או את מצב הרוח מבלי להיות במצב קבוע של ריחוף ומבלי לפגוע בתפקוד ולסבול מתופעות לוואי שליליות כמו תחושת פרנויה.
מחקרים מראים שלמיקרודוזינג יש השפעה חיובית יותר בהשוואה למקרודוזינג. לדוגמה, נמצא שצריכה של קנביס רפואי במינונים נמוכים הביאה להקלה משמעותית עבור נסיינים שסבלו מכאב נוירופתי. אחת הסיבות לכך היא אפקט המכונה דו-פאזי, והוא מוכר מצריכה של קנביס ושל אלכוהול. לצריכה של החומרים יכולה להיות השפעה חיובית עד מינון מסוים, ולאחר מכן ההשפעה יכולה להיות שלילית. במיקרודוזינג של קנביס המטרה היא להישאר בטווח החיובי של החוויה.
איך אפשר לדעת מהו המינון הנכון לצריכת מיקרו-מינונים של קנביס?
המינון הנכון לצריכת קנביס הוא אישי לכל משתמש וההגעה אליו כרוכה במידה מסוימת של ניסוי וטעייה והיא דורשת סבלנות. מכיוון שהמערכת האנדוקבנואידית שונה מאדם לאדם, מינון שהתאים לאדם אחד לא יתאים בהכרח לאדם אחר, ומינון שהתאים לאדם ביום אחד עשוי לא להתאים לו ביום אחר. כמו כן, גורמים כמו מצב הרוח, הרגלי השינה, רמת התיאבון והסבילות יכולים להשפיע ישירות על התוצאה.
לכן, מומלץ להתחיל במינונים קטנים ככל האפשר. אם צורכים קנביס אכיל, אפשר להתחיל מביס או שניים קטנים; אם מעשנים, להתחיל משאיפה קטנה במרווחים של כעשר דקות בין השאיפות; באידוי של קנביס מומלץ לשים לב להגדרות הטמפרטורה, ולהתאים את המינון בהתאם לכל תוצאה המושגת מצריכת הקנביס.
מהי הדרך הטובה ביותר לצרוך מיקרו-מינונים של קנביס?
לכל אחת מדרכי השימוש של קנביס, עישון, אידוי ואכילה, יש יתרונות וחסרונות; עם זאת, לעתים אפשר לשלב כמה שיטות במשטר הטיפולי.
אידוי: אידוי קנביס מאפשר לכוון את מיקרו המינון של הקנביס ברמת דיוק גבוהה ובו בזמן להימנע משאיפה של חומרים מסרטנים.
אכילה או שתייה: אכילה או שתייה של קנביס (באמצעות תמציות או מוצרי קנביס אכילים) היא דרך נוחה יחסית לצרוך את התרופה, והשפעתה לרוב מורגשת לפרק זמן ממושך יותר. צריכה של מוצרי קנביס אכילים מאפשרת לצרוך את התרופה במינונים קטנים ומדויקים, ומבלי לשאוף עשן.
עישון: הבערת קנביס היא הדרך המאתגרת ביותר לשלוט במינונים. שאחטה אחת יכולה לכלול עד 10 מ"ל של THC, כמות שיכולה להפיל את המעשן הלא מיומן. חלופה אפשרית היא שימוש במקטרת, אבל היא אינה חסכונית מכיוון שכמות גדולה של חומר מתבזבזת.
טיפים לצריכת מיקרודוזינג של קנביס רפואי:
– להימנע משילוב בין קנביס ואלכוהול
– לבדוק את שיעור ה-CBN וה-THC בזן הקנביס
– מומלץ לנסות זנים עשירים ב-CBN ודלים ב-THC כדי ליהנות מהסגולות המרגיעות של ה-CBN ולצמצם את ההשפעה הפסיכואקטיבית של ה-TCH.
– להיאזר בסבלנות עד שיימצא המינון וזן הקנביס המתאים ביותר.
