קנביס רפואי האתר לבעלי רישיון קנביס רפואי מאמרים קשורים
קנביס רפואי מתאר שימוש בצמח הקנביס למטרות טיפול רפואי או להקלה בסימפטומים, בניגוד לצריכת קנביס למטרות בילוי או אחרות. אין הבדל משמעותי ברכיבי הקנביס הרפואי, וכל קנביס המכיל מידה מספיקה של קנבינואידים פעילים יכול לשמש כקנביס רפואי.
השימוש בקנביס למטרות ריפוי הוא עתיק. אחד האזכורים הראשונים של שימוש בקנביס בהקשרים רפואיים מופיע באנציקלופדיית הצמחים הגדולה של הקיסר שנונג, המתוארכת לשנת 2,700 לפני הספירה, והקנביס המשיך לשמש למגוון מטרות רפואיות – מסירופ נגד שיעול ועד משככי כאבים – עד העידן המודרני, שבו התפתח המחקר על צמח הקנביס ועל השפעותיו הרפואיות.
קנביס רפואי – מושגים בסיסיים
מה זה קנבינואידים?
הקנבינואידים הם הרכיבים הכימיים המצויים בצמח הקנביס, הידועים בהם הם THC ו-CBD, והם מייצרים תחושת הקלה על מגוון רחב של סימפטומים גופניים בהם כאב, בחילות ודלקות. הם עושים זאת באמצעות חיקוי הקנבואידים שהגוף שלנו מייצר באופן טבעי, והם פועלים לשמור על הבריאות והיציבות הפנימית. במילים אחרות, הקנבינואידים משמשים אמצעי תקשורת בין תאים בגוף האדם, וכשמתגלה מחסור או בעיה במערכת הקנבינואידית נוצרים סיבוכים או סימפטומים לא נעימים.
כשאנחנו צורכים קנביס, הקנבינואידים שבצמח נקלטים על ידי הקולטנים הנמצאים במוח (CB-1) ובגוף (CB-2). קנבינואידים שונים מייצרים השפעה שונה לפי הקולטנים שקולטים אותם. עד היום אותרו וסווגו יותר מ-80 סוגי קנבינואידים בצמח, הידועים בהם הם הרכיבים THC, CBD ו-CBN. הרכיב הפסיכואטקיבי THC, לדוגמה, נקלט במוח, ואילו ל-CBN יש נטייה להשפיע על הגוף, לכן התאמת הקנבינואידים השונים לקולטנים הנכונים יכולה להקלות מסוגים שונים.
THC (או בשמו המלא טטראהידרוקנאבינול) הוא הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בקנביס, ולכן משתמשים בו כדי למדוד את העצמה של הצמח. כדי להיחשב קנביס רפואי, עליו להכיל לפחות 12% THC. שיעור ה-THC בקנביס נע בין ב-0.5% ב-Hemp סינתטי ולא פעיל ל-20% ויותר בתוצרים מרוכזים כמו בתמציות, נוזלים ובחשיש. THC אינו נמצא בצמח הקנביס בצורתו הטבעית, והוא מיוצר באמצעות שריפה (בעישון סיגריה) או בחימום בבישול.ג'וינט ממוצע מכיל כ-25 גרם של THC אבל כמעט חצי מהכמות נהרסת בבעירה או הולכת לאיבוד כשהעשן מופרח לאוויר, כך שכמות ה-THC שנכנסת לדם בפועל היא בין 3 ל-12 גרם.
CBD הוא הקנבינואיד השני בשכיחותו בצמח, ולמעשה אינו לו השפעות פסיכואקטיביות והוא אינו מתקשר ממש עם קולטני הקנבינואידים שבגוף. אף על פי כן, יש עדויות רבות לסגולות הרפואיות שלו, והוא מסייע להרדמה, להרגעת חרדות, ומשמש כאנטי-דלקתי ואנטי-אפילפטי. הוא מאזן את ההשפעה הפסיכואקטיבית של ה-THC ומשלים את פעילותו בשיכוך כאבים וטיפול בעוויתות.
זני הקנביס – סאטיבה ואינדיקה
לקנביס שני זנים עיקריים: סאטיבה (Sativa) ואינדיקה (Indica), ורוב זני הקנביס הרפואי מורכבים מהכלאות בין שניהם. (יש עוד זן קנביס, רודרליס, אבל הוא נדיר למדי). ההבדלים בין זני הקנביס הוא נושא לוויכוח בין מדענים וחוקרים, אבל יש כמה הבדלים המוסכמים על כולם:
מראה: אחת הדרכים להבחין בין זני הקנביס השונים היא המורפולוגיה של הצמח. שתילי הסאטיבה הם גבוהים ודקים יותר, ועליהם ארוכים וצרים יותר. שתילי האינדיקה לעומת זאת הם נמוכים וצפופים יותר ועלי הצמח הם רחבים יותר.
השפעות רפואיות: זני הקנביס השונים נבדלים גם בהשפעה שלהם על המשתמשים. לקנביס סאטיבה יש השפעה אנרגטית ומרוממת, הוא משפיע בעיקר על המוח וגורם לתחושת ריחוף והזיות, ומומלץ לצריכה בשעות היום. לזן האינדיקה לעומת זאת יש השפעה מרגיעה, הוא משפיע בעיקר על הגוף ומומלץ לשימוש בשעות הלילה.
לשני זני הקנביס סגולות רפואיות, אבל בגלל ההבדלים ביניהם הם לרוב מותאמים לסימפטומים שונים. למשל, זנים המכילים יותר אינדיקה מותאמים יותר להקלה בכאב ולהפרעות שינה, ואילו זני הסאטיבה למצבי דיכאון ותשישות. קנביס היברידי, המשלב בין שני הזנים, לרוב נתפס כמאזן ומציע קצת מכל דבר.
